יוסף פז נדל"ן בע"מ נ' שצ'רנסקי ואח'

החלטה

לפניי בקשה להורות על דחיית הגשת ראיה מטעם הנתבעים, הקלטה שנעשתה באמצעות חוקר פרטי, לאחר שמיעת עדי התובעת בשל חששם של הנתבעים לשיבוש הראייה באמצעות המשיבה, ככל שזו תיוודע בטרם שמיעת עדיה.

רקע עובדתי

המשיבה שכרה את דירת המגורים שבבעלות המבקשים לצורך מגורים, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים שהמטרה הייתה לשכן בדירה הממוקמת בעיר אילת , את עובדיה ומשפחותיהם של התובעת ושותפיה ואולם בשום אופן לא הסכימו המבקשים לכך שהנכס יושכר בשכירות משנה על ידי המשיבה .

לטענת המשיבה הוסכם בין הצדדים, בנסיבות המיוחדות של השכרת הדירה, על כך שהמשיבה תהא זכאית להשכיר את הנכס בשכירות משנה ובלבד שהדבר ייעשה באמצעות סיוע של המתווך ובפיקוחו וכך נעשה על ידי המשיבה אשר עמדה בתנאי ההסכם שנכרת בין הצדדים בעוד שהמבקשים אשר בצרות עין הבינו כי יכלו להרוויח על דירתם יותר בחרו ליטול ולגזול מהמשיבה את דמי השכירות ששילמו שוכרי המשנה לידי המתווך בניכוי סכום עמלת התיווך לכיסם שלא כדין, בנוסף להפרות נוספות שהפרו המבקשים את ההסכם ומכאן התביעה .

התביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים הינה לתשלום הסכום שגזלו המבקשים מהמתווך שלא כדין ואשר מגיע למשיבה וכן פיצוי במסגרת עוולות מכוח פקודת הנזיקין, הגנת הפרטיות וכד' בסכום שהוערך על ידי המשיבה בסך של 40,000 ₪ מעבר לסכום ההשבה בסך של 15,400 ₪ .

טענות הצדדים

לטענת המבקשים, בעקבות הדיון המקדמי נשלח לבניין המגורים שבו שוכן הנכס שבבעלותם חוקר פרטי אשר הצליח להקליט שיחות עם אנשים שונים בבניין אשר יש בהשמעת החוקר כדי להביא לקריסת האמור בכתב התביעה ולדחייתה.

על מנת לאפשר למבקשים לעשות כן, ביקשו הנ"ל לדחות את הבאת הראייה לאחר שמיעת עדויות התובעת.

המשיבה טוענת המצידה, כי אין להעתר לבקשה, במיוחד כאשר עסקינן בתביעה המתנהלת בסדר דין מהיר ובהכרח תביא לסרבול ניהול ההליך ודחייתו למועד נוסף לצורך חקירתו של החוקר וסיכומים בעל פה.

עוד טוענת המשיבה, כי לא זו בלבד שלא ברור תוכנה של הקלטת הרי שהמחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם הייתה הסכמה ביניהם לכך שלמשיבה ישנה הזכות להשכיר את הנכס בשכירות משנה אם לאו וזו יכולה להתברר באמצעות שמיעת הצדדים לתיק ואין כל צורך בעדויות נוספות לצורך כך – עניין זה ככל הנראה מבקשים הנתבעים להביא לצורך שירות הליך אחר שהם מנהלים כנגד המשיבה ואשר כל בקשותיהם לאיחוד של שתי התביעות נדחו.

דיון ומסקנות

בעניינו על מנת להכריע האם יש לדחות את הבאת הראייה לשלב שלאחר שמיעת עדויות התובעת, או שמא לחשוף אותה ולהגישה כבר כעת , יש לבחון את הרלוונטיות של ההקלטה לבירור השאלות השנויות במחלוקת מושא התביעה דנא.

הרציונל העומד מאחורי ההליכים של גילוי ועיון במסמכים אוזכר בפסקי דין רבים וסוכם בבג"ץ 844/06 , אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז סב(4) 167:

"נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת (ראו: רע"א 4999/95 ALBERICI INTERNATIONAL שותפות רשומה זרה הרשומה בישראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39, 44 (1996) (להלן: עניין ALBERICI); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 194 (מהדורה תשיעית, 2007) (להלן: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי); ע"ע 482/05 משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, פיסקה 4 ([פורסם בנבו], 22.12.2005) (להלן: עניין משיח);  ראו גם: Adrian Zuckerman Zuckerman on Civil Procedure, para. 2.189-2.193 (2nd Ed., 2006) (להלן: Zuckerman)). נקודת מוצא זו נובעת מן העקרונות הכלליים שעליהם מיוסד המשפט ומן התכלית המרכזית של עשיית צדק אותה מבקש ההליך השיפוטי להשיג. עשיית צדק מושתתת על חשיפת האמת ובכך היא משרתת את האינטרס של הפרט המתדיין וכן את אינטרס הציבור להבטיח "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." (ב"ש 298/86 ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב, פ"ד מא(2) 337, 358 (1987) (להלן: עניין ציטרין); ראו גם: רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995) (להלן: עניין הסתדרות מדיצינית הדסה); רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995) (להלן: עניין בנק איגוד); רע"א 4708/03 חן נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, פיסקה 17 ([פורסם בנבו], 7.11.2005) (להלן: עניין חן); רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פיסקה 10 ([פורסם בנבו], 27.6.2006) (להלן: עניין בנק דיסקונט); רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו, פיסקה 6 ([פורסם בנבו], 13.6.2007) (להלן: עניין נמירובסקי)).

חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד. הכללים הנוהגים לעניין גילוי ועיון במסמכים על פי סדרי הדין במשפט האזרחי (לרבות משפט העבודה) נועדו לשרת חתירה זו לחשיפת האמת וכך גם דיני הראיות הקובעים בין היתר כי ניתן להזמין כל אדם להעיד או למסור ראיה וכי מי שכך הוזמן מחויב לעשות כן כל עוד לא הראה שהדין מכיר בטעם צודק לסירובו (ראו: אליהו הרנון דיני ראיות חלק שני 67 (1985) (להלן: הרנון, דיני ראיות); עניין הסתדרות מדיצינית הדסה, 522; עניין בנק איגוד, 61; עניין בנק דיסקונט, פיסקה 10; רע"א 2498/07 מקורות חברת מים בע"מ נ' בר, פיסקה ט' ([פורסם בנבו], 27.6.2007) (להלן: עניין מקורות)). הכללים הדיוניים בדבר חובתו של בעל דין לגלות ולאפשר עיון במסמכים המצויים בשליטתו ובחזקתו אף תורמים ליעילות הדיון ומאפשרים את ניהול ההליך "בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר" (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ, פיסקה 6 ([פורסם בנבו], 14.8.2005); ראו גם: רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, 520 (1999); רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נח(4) 221, 237 (2004)).

ניתן להיווכח כי על אף החשיבות בגילוי המסמכים וחשיפת האמת , ערך הגילוי אינו אבסולוטי:

"עם זאת, שיטת המשפט הישראלית אינה דוגלת בכלל טוטאלי של חשיפת האמת ועשיית צדק בכל מחיר בבחינת fiat justicia et pereat mundus (ראו: עניין הסתדרות מדיצינית הדסה, 522; עניין בנק איגוד, 61). היא מכירה בכך שקיימות זכויות וקיימים ערכים ואינטרסים מתחרים בעלי חשיבות לפרט ולחברה הראויים להגנה אף אם אלה מתנגשים לעתים עם עיקרון הגילוי הרחב שביסוד השיטה (ראו: ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פיסקה 44 ([פורסם בנבו], 4.5.2006); רע"א 7731/04 מדינת ישראל-משרד הבריאות נ' עיזבון המנוחה אביטל הלפרין ז"ל, פיסקה 18 ([פורסם בנבו], 21.6.2007) (להלן: עניין הלפרין); רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי, פיסקה 5 ([פורסם בנבו], 11.12.2007); מנחם אלון "הדין, האמת, השלום והפשרה;

מכאן, כי ישנם מקרים בהם הגם וגילוי הראיה הינו דרוש לבירור האמת, ביהמ"ש יורה על חיסיון ו/או דחיית הבאת ראייה, לאור ערכים אחרים העומדים לנגד עיניו.

בענייננו, המבקשים טוענים כי ישנה ראייה שיש בה כדי לסתור את גרסתה של המשיבה כפי שזו באה לידי ביטוי בתצהירים שהוגשו על ידה ולמעשה לשמוט את הקרקע מתחת לתביעתה.